סיכוי ממשי או אשליה?

דף הבית >> סיכוי ממשי או אשליה?

האם הקפאת ביציות היא אשליה? תגובה לביקורת

באמצעי התקשורת ובקרב חלק מאנשי המקצוע נשמעת לעתים ביקורת על הגישה של הקפאת ביציות. טיעונים אלה ראויים לדיון רציני. אכן, על אשה השוקלת את התהליך לקבל מידע מירבי על כל ההיבטים הנוגעים לתחום על מנת לקבל החלטה מושכלת ומודעת.

להן תגובה לטענות שהועלו כלפי הטיפול בהקפאת ביציות לשימור פוריות.

הסיכוי ללדת כתוצאה מהקפאת ביציות הינו קטן ולכן הטיפול חסר ערך  

תגובה:
באופן כללי , הסיכוי הגבוה ביותר ללדת הוא כמובן מוקדם ככל האפשר, באופן טבעי, ואם יש צורך בכך בסיוע טיפולי פוריות תוך שימוש בביציות טריות.  הקפאת ביציות בהחלט יעילה פחות מאשר נסיון להרות מיד בכל גיל, ואשה אשר בוחרת בחלופה זה מלכתחילה 'מפסידה' סיכוי מסוים ללדת בסופו של דבר.
כמו כן, מעריכים כי בגיל 40 למשל כשליש מהנשים לא תוכלנה ללדת באופן טבעי, והקפאת ביציות בגיל זה תיתן אולי מענה לירידה נוספת בסיכוי להרות בגיל מתקדם יותר, אך לא תשפר את הקיים.
אם כן,  הסיכוי ללידה כתוצאה מהקפאת ביציות תלוי בגיל האשה בזמן הקפאת הביציות ובמספר הביציות שהוקפאו. 
כדי שיושג הריון, על הביציות המוקפאת לשרוד את ההקפאה, לעבור הפריה מוצלחת, להמשיך לגדול במעבדה במשך מספר ימים נוספים (לכדי "עובר"), ולהיקלט ברחם. לכל אחד מהשלבים האלה יש אחוזי הצלחה מסויימים אשר אינם 100% בדרך כלל.
על פי הנתונים הקיימים בידינו כיום, כפי שמובא בדוגמאות ב'מחקרים' באתר,   אפשר להעריך בזהירות  מהו הסיכוי להריון.
לשם דוגמא, מצב בו אישה בגיל 35 הקפיאה 20 ביציות.

בהנחה הזהירה ש 75% ישרדו את תהליך ההקפאה והחימום, והיות ועל פי הידוע כיום שיעור הביציות השורדות אשר הופרו באופן תקין נע בין 70-85% במחקרים שונים, ניתן לצפות לכ 10-12 ביציות מופרות. כמובן שבממוצע רק מחלק מאלה יתפתחו לאחר 2-4 ימים לכדי עוברים המוגדרים   'איכותיים' בהיבט המעבדתי, אשר לכל אחד מהם סיכוי של כ 25% להיקלט ברחם.

בהנחה שהביציות אשר שרדו את תהליך ההפריה תתפקדנה בהמשך כמו ביציות טריות, כפי שאכן עולה מהמחקרים הקיימים כיום, ניתן לשער את הסיכוי ללידה. במחקר ביחידה להפריה חוץ גופית ב'שערי צדק' בדקנו מה הקשר בין מספר הביציות שנשאבו  ל נשים אשר עברו טיפולי IVF 'רגילים' – כלומר זוגות אשר לא הצליחו להרות באופן רגיל, ועברו טיפול בביציות טריות בתוספת החזרת עוברים מוקפאים,  לסיכוי ללדת. נמצא שהסיכוי של נשים בגיל 30-35 אשר נשאבו להן במצטבר 11-20 ביציות טריות (בטיפול אחד או יותר)  ללדת היה 90%, ובגיל 36-40 היה 80%. כאשר נשאבו 10 ביציות ופחות הסיכוי היה 65% בגיל 30-35, וכ 50% בגיל 36-40.  
 
מדובר בתהליך נסיוני בלבד
תגובה: לאחר עשרות שנים של מחקר והתקדמות משמעותית בעשור האחרון, נראה כי הטכנולוגיה הבשילה לכדי שימוש נרחב ובחמש השנים האחרונות יחידות רבות בעולם ובישראל עוברות בהצלחה לשימוש בויטרפיקציה לצורך הקפאת ביציות ועוברים. החברה האמריקנית לרפואת פריון אכן מגדירה כיום את התהליך כ'נסיוני'. באופן יחסי ברפואה, ההתקדמויות הן איטיות וטיפולים רבים מוגדרים, לשם הזהירות, כ'נסיוניים' במשך שנים עד אשר הם מתבססים בדעת הקהל המקצועית כ'סטנדרטיים'. ברור שבעוד עשור, למשל , יצטבר מידע רב יותר על הקפאת ביציות וההגדרה 'טיפול נסיוני' מן הסתם תפוג, אך מנגד המתנה בחוסר מעש עד ליום הזה כרוכה בירידה ודאית בתפקוד השחלות.

התהליך הוכח יעיל רק במסגרת תרומת ביצית
לא נכון. הקפאת ביציות הוכחה כיעילה מאוד בהקפאת ביציות של נשים צעירות מגיל 30, בממוצע, וללא בעיות פוריות, כפי שהוכח במחקר גדול וחשוב שנערך בספרד. (יש להבהיר כי תוצאות הטיפול בתרומת ביצית נקבעות בעיקר על פי גיל האשה אשר תרמה את הביציות וגיל האשה הנתרמת אינו משנה, בין אם הוא 35 או 50). עם זאת קיימים מספר מחקרים, כמפורט באתר זה, שהראו כי הקפאת ביציות בויטריפיקציה במסגרת טיפולי IVF רגילים בזוגות הלוקים באי-פוריות, בגיל ממוצע 35, יעילה במידה דומה. יש לציין כי אין עדיין מידע מפורט לגבי סיכויי ההישרדות וההפריה של ביציות בגיל מתקדם יותר. כאמור, מידע זה יאפשר קבלת החלטות מושכלת יותר, אבל המתנה עד להצטברות הנתונים כרוכה בירידה מתמדת בתפקוד השחלתי.

משך ההקפאה של הביציות במחקרים שפורסמו היה רק כמה חודשים
נכון. אבל קיימים כבר דיווח על הריון ולידה מביצית אשר היתה מוקפאת במשך 5 שנים בויטריפיקציה. חשוב להבין כי מדובר בהקפאה במיכלי חנקן נוזלי בו הטמפרטורה -196 מעלות צלזיוס, ולא בפריזר ביתי. בטמפרטורה זו כנראה יש עצירה של כל התהליכים הביולוגיים. לדוגמא, מחקרים עדכניים על הקפאת עוברים (ביציות מופרות) אשר מתבצעת באופן שגרתי מזה למעלה מ 20 שנים, מראים כי משך ההקפאה, לרבות מעל לעשר שנים, אינו משפיע באופן משמעותי על שיעור ההישרדות של העוברים. קיים דיווח על לידה מעובר שהיה מוקפא 20 שנים. סביר אם כן להניח שככל שיחלפו השנים, כך גם יצטבר מידע רב יותר על הישרדות ביציות במשך תקופות ממושכות – הטכנולוגיה פשוט לא קיימת כל כך הרבה שנים. וכנזכר לעיל, המתנה במשך שנים עד שיתקבלו תוצאות אלה מסכנת את התפקוד השחלתי.

הטיפול כרוך בסיכונים ותופעות לואי
נכון. באופן כללי הסיכון הוא נמוך למדי וקשור בעיקר לתהליך של שאיבת הביציות וההרדמה, כמפורט באתר זה. חשוב לציין כי קיימות תכניות טיפול המתאימות במיוחד להקפאת ביציות אשר מאפשרות להימנע באופן מוחלט מגירוי יתר שחלתי שהוא אחד הסיכונים המשמעותיים בטיפול IVF סטנדרטי.
גם כאן יש לדון בחלופה – טיפולי פוריות בגיל מתקדם יותר אינם בטוחים יותר, בעוד שתוצאות הטיפול צפויות להיות גרועות יותר.

המעבדות בישראל חסרות נסיון בביצוע הקפאת ביציות. עדיף לבצע התהליך במעבדות מנוסות יותר בחו"ל.
נכון לסוף 2011, המצב אינו אחיד ביחידות ה IVF בישראל. מקצת היחידות אשר עברו לשימוש בויטריפיקציה בלבד, כבר ב 2009-10, חלק רכשו נסיון חלקי בתחום, וחלק כלל לא. בחלק מן היחידות כבר הופשרו ביציות אשר הוקפאו בויטריפיקציה והצטברו נתונים, גם אם לא רבים. מומלץ לברר את הנסיון שנרכש במעבדה הספציפית בה מתוכנן הטיפול.
באופן כללי מדובר במכשור אשר מיוצר באופן סטנדרטי ובטכנולוגיה שאינה מסובכת במיוחד לביצוע. היות והמיומנות והנסיון בתחום ה IVF בישראל רבים, סביר להניח כי תוך זמן קצר התוצאות בישראל תהיינה דומות לאלה שמושגות ביחידות בחו"ל. עם זאת, הקפאת ביציות ביחידה אשר רכשה נסיון רב יותר בחו"ל הינה בהחלט חלופה אפשרית. בבחירה זו יש להביא בחשבון את ההיבטים הכספיים, הלוגיסטיים והביטוחיים של הטיפול, בעיקר כאשר יהיה צורך לעשות שימוש בביציות המוקפאות.





 

 
לייבסיטי - בניית אתרים